בספטמבר 1986, התחילה להופיע אצל סוחרים ברחבי ארה"ב, זיהום חריף בזנים שונים של ציקלידים.
מחלה זו, שכנראה הגיע עם דגים מדרום מזרח אסיה, יצרה סימפטומים מוזרים והרסניים בדגי הדיסקוס, הסקלארים, האוארו והאוסקרים. האובדן הראשוני היה גדול מאוד ויצר פאניקה ודאגה, ובהמשך – בהלה והיסטריה בקרב הסוחרים. דבר זה גרם לתגובה פזיזה וטיפול לא מקצועי במחלה, דבר שהוביל לסיבוכים נוספים. כאשר דגים נגועים יובאו - הדביקה המחלה תוך ימים את כל המיכלים המכילים דיסקוסים באותה סביבה ולכן הייתה סברה שהמחלה עוברת באוויר.

מאת: Kenneth Reeves, DVM, בתרגומו של גרי ברק מהיישוב שימשית בספטמבר 1986, התחילה להופיע אצל סוחרים ברחבי ארה"ב, זיהום חריף בזנים שונים של ציקלידים. מחלה זו, שכנראה הגיע עם דגים מדרום מזרח אסיה, יצרה סימפטומים מוזרים והרסניים בדגי הדיסקוס, הסקלארים, האוארו והאוסקרים. האובדן הראשוני היה גדול מאוד ויצר פאניקה ודאגה, ובהמשך – בהלה והיסטריה בקרב הסוחרים. דבר זה גרם לתגובה פזיזה וטיפול לא מקצועי במחלה, דבר שהוביל לסיבוכים נוספים. כאשר דגים נגועים יובאו - הדביקה המחלה תוך ימים את כל המיכלים המכילים דיסקוסים באותה סביבה ולכן הייתה סברה שהמחלה עוברת באוויר. תוך זמן קצר המחלה עברה לחנויות דגים ומגדלים בכל חלקי ארה"ב. כאשר נודע כי המחלה מדבקת נשלחו דגימות של דגים למעבדות לצורך אבחון. בדגים שאובחנו נמצאו המחלות להלן: Hexamitiases, Pseudomonas, Streptococcus, Chondrococcus columnares and Aeromonas במקביל המחלה התחילה להופיע גם באירופה שם שייכו את המחלה למזהמים אורגניים במים. במזרח הרחוק סברו שהמחלה נובעת ממתכות אלקליות במים. בכדי לטפל במגפה נעשה שימוש בכמה תרופות: aspirin, cold tablets, acid water, potassium permanganate, trichlofon, tetracyclines, gentomycin, nitrofurazone, and metronadazole. חלקן היו יעילות יותר וחלקן - לא יעילות בכלל. כמו כן היו תרופות שהיו יעילות אצל חלק מהמגדלים ואצל אחרים לא עזרו. באותה תקופה של חוסר ודאות התקיים כנס של "ארגון מגדלי הדיסקוסים הצפון אמריקאים" באורלנדו פלורידה. כנס זה כלל הרבה מגדלים שחוו את המגפה ברמות חומרה שונות. דיונים וסקירות רבות של המגפה ומה שידועה עליה הביאו למסקנה שישנה נוכחות של מחלה נסתרת הגורמת לכשל במערכת החיסון של הדג וחושפת אותו לזיהומים שונים. אחת ההצעות הייתה שזהו וירוס הפוגע במערכת החיסון. לצורך איסוף המידע הורכבה ועדה מיוחדת. ועדה זו העלתה כמה מסקנות והצעות שחלקן יפורטו בהמשך המאמר בכדי לעזור לכם להתמודד עם המגפה. התפשטות טיפוסית של המגפה אצל מגדל יכולה להתחיל מהוספת דג חדש, צמח, קישוט או מזון שנרכשו ממקור מזוהם לאקווריום. לעיתים הדג או הצמח אינם חולים במחלה אלא רק נושאים אותה. כעבור 3 עד 5 ימים של חשיפה חלק מהדגים באקווריום מתחילים להשחיר ולהסתתר בפינות החשוכות של האקווריום. לאחר זמן קצר כל הדגים הנגועים מקובצים יחדיו בפינות חשוכות ומגלים סימנים של פחד, ריקבון סנפירים, עור מוגלתי ונשימה מהירה. בבדיקה קפדנית יותר ניתן לראות מחסור בפיגמנטים בסנפירים ומוגלה בחלקי הדג אותם הוא חיכך כנגד עצמים באקווריום. למרות שהדגים חולים מאוד הם עדיין ממשיכים לאכול אבל הם ניגשים לאוכל כ"להקה" ומיד לאחר האכילה בורחים חזרה לפינות החשוכות. ישנם דגים שמתחילים לצוף בצורה מאונכת בתחתית או בחלק העליון של האקווריום בניסיון להתחבא בפינות החשוכות ביותר. דגים בוגרים נפגעים הכי קשה מהמגפה ויכולים למות ממש בימים הראשונים של התפשטות המגפה. לדגי הסקלר יש תגובה איטית יותר למחלה והם מתחילים לחלות תוך 7 עד 14 יום מיום ההידבקות. הם סובלים מריקבון סנפירים חמור יותר ויכולת השחייה שלהם נפגעת בצורה חמורה. יש המדווחים כי התמותה בקרב דגי הסקלאר גבוה יותר מאשר אצל דיסקוסים אך מכיוון שזהו דג זול יותר, כנראה שאינם זוכים לאותה רמת טיפול וחשיפה כמו שהדיסקוסים. דגים ששורדים את תקופת המחלה שהיא 7 עד 21 יום נראים רזים מאוד עם כתמים מוגלתיים על העור ולעיתים גם פגמים רבים בסנפירים. למרות שהדגים יכולים להגיעה להחלמה מהמחלה, בתקופת ההחלמה הדג עלול לחטוף זיהומים נוספים כגון capillaria, gill flukes or hexamitiasis דבר שידרוש טיפול תרופתי נוסף. דגים ששורדים את המחלה יכולים להיות מדבקים לתקופה של כמה חודשים, ולהעביר את מחוללי המחלה לדגים אחרים למרות שאינם מראים שום סימפטומים של המגפה. כמו כן היו מקרים שבהם דגים באקווריום שלא הראו סימנים של המגפה תקופה של 6 חודשים הדביקו במחלה דג חדש שהוסף לאקווריום והם נשארו בריאים לגמרי. למרות התחושה המצטיירת שלא ניתן לשמור על סביבה נקייה לגמרי מהמגפה להלן כמה המלצות: • כל עצם, צמח או דג ממקור נגוע המוכנס לאקווריום יכול להביא להתפרצות המגפה באקווריום. • גם שקיות דגים משומשות, קלקרים, רשתות, פילטרים, צמחים ודגים מזנים שונים יכולים לגרום להעברת המגפה. • בכדי למנוע זאת חשוב לבדוק ביסודיות את מקור הדגים הצמחים והציוד המשומש. • חשוב לבדוק אם הדגים החדשים היו בעבר נגועים או חשופים למגפה ובמידה וכן איזה טיפול קיבלו. • במידה ובוחרים להוסיף דגים או צמחים לאקווריום יש לבצע בידוד בקרנטינה לתקופה של 4 עד 6 שבועות, רצוי שהקרנטינה תהיה בחדר ניפרד מהאקווריום. • בהעברת הדגים ואו הצמחים יש להעבירם ללא המים מהקרנטינה. מזון חי יכול גם כן להעביר את המגפה לכן חשוב לקנות מזון חי ממקורת אמינים. התייעצות עם כמה מגדלים שעברו את המגפה יכולה לסייעה מאוד בהתגברות על המגפה וצמצום התמותה. מכיוון שלפגיעה בדג אחראים מספר גורמים שונים יש להבין איזה סוגים של בקטריות אובחנו בעבר ואיזה טיפולים הואילו. לפני קליטת דגים חדשים רצוי להצטייד בתרופות הנכונות ולדאוג שכל מערכות האקווריום נקיים ועובדים כמו שצריך. תקלה בגוף חימום או פילטר במהלך המגפה יכול לגרום לאובדן של כל הדגים. בנוסף יש לקלוט דגים בתקופה בה ניתן לפנות מספיק זמן לתחזוקת האקווריום, מעקב אחרי הדגים וטיפול תרופתי. כאשר מתחילים להבחין בסימפטומים של המגפה והדגים מתחילים לחלות הדבר הכי חשוב הוא - לא להיכנס ללחץ. הרבה דגים מתו בעבר עקב החלטות פזיזות של המגדלים לגבי הטיפול התרופתי והמינונים. למרות שהמגפה קטלנית ניתן להציל את הדגים ע"י טיפול תרופתי נכון. כאשר מתחילים להבחין בסימפטומים של המגפה והדגים מתחילים לחלות יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי בכל האקווריומים במקביל. סוג האנטיביוטיקה יקבע בהתאם לניסיון שלך ושל מגדלים אחרים מהאזור שלך באותו סוג דגים. במידה וישנם כמה אקווריומים ניתן לבצע טיפול שונה בכל אקווריום ובכך לראות איזה מבין האנטיביוטיקות יעילות יותר, או להשתמש באנטיביוטיקה המטפלת במגוון רחב של בעיות. ניתן לקחת בחשבון טיפול ע"י האנטיביוטיקות האלה: Chloramphenicol, Tetracycline, Oxytetracycline or Gentomycin . לרוב טיפול אנטיביוטי נכון יגרום באופן מיידי לעצירת הנזק לסנפירים וירידה במוגלה על העור. אבל לא יפסיק את התכהות הדגים ואת התקבצותם בפינות. לעיתים גם טיפול בחומרים מחמצנים כגון Potassium Permanganate יגרמו לירידת כמות הבקטריות שיכולות לפגוע בדגים. שמירה על טמפ' של 30 עד 32 מעלות יכולה לסייע גם כן בהחלמת הדג. מספר מגדלים המליצו גם על שמירת PH ביין 5.5 ל 6.5 בכדי להקטין את התפתחות הבקטריות. במהלך הטיפול יש לעקוב אחרי רמות האמוניה שכן הטיפול האנטיביוטי גורם לנזק בבקטריות של הפילטר. יש להאכיל בכמויות קטנות של אוכל, לבצע החלפות מים קטנות כל יום ולשאוב את כל שאריות האוכל והצואה. אין לבצע החלפות מים גדולות. בשלב זה הדגים מאוד מבוהלים ויש לוודא שהאקווריום מכוסה כמו שצריך כדי למנוע מצב של קפיצת הדגים מהאקווריום החוצה. בנוסף הדגים מאוד רגישים לאור ולכן אין להפעיל את התאורה של האקווריום או כל תאורה חזקה אחרת. לכן מומלץ להוציא מהאקווריום צמחים בכדי שלא ימותו מחוסר תאורה. יש להקפיד להוציא מהאקווריום כל דג או צמח מת. לאחר 7 עד 21 ימים הדגים ישובו לחזית האקווריום כדי לחפש מזון בשלב זה יש לבצע החלפות מים גדולות יותר ולהגדיל בהדרגתיות את כמויות המזון. ובכך הדגים יתחילו לחזור לעצמם. מחסור בדגי סקלר ודיסקוס החנויות הדגים מצביעים על זה שאנו עדיין לא מבינים הרבה בנוגע למחלה. כיום שנה אחרי גילוי המחלה נראה שמגדלים רבים עובדים בתפוקה מינימאלית בגידול דגים. זוגות רבים לא שבו להתרבות. בנוסף נתגלו מיקרים בהם דגים שהחלימו מהמחלה ונחשבו מחוסנים מראים שוב סימפטומים של המחלה. למרות שבהתחלה תעשיית דגי הנוי הטרופים הכחישו את קיומה של המחלה, כיום הנושא נחקר לעומק מבחינה מדעית.