חבר טוב לימד אותנו כיצד גדל את התולעים הקטנטנות הללו , השיטה שהראה לנו היתה קלה וללא תקלות, ישנם שיטות נוספות יותר מורכבות ,אבל שיטה זאת עובדת אצלינו זמן רב לאורך תקופה ארוכה .
התחלנו לגדל תולעי גרינדל כאשר נכנסנו לתחום גידול הקיליפיש ( משפחת הנאוויתים ) , גילינו שדגים בוגרים נהנים מהם השתמשנו בהם לדגים מגודל 1 ס''מ , בתחילה כשהשתמשנו בגידול עם כבול היה בזמן הוצאת התולעים ,היתה מוכנסת כמות קטנה של כבול למים של הדגים ביחד עם התולעים גילינו שיש השפעה חיובית על ערכי ה-PH במידה קטנה בהמשך גילינו שיש לזה השפעות נלוות ולכן עברנו לשיטת " קציר" התולעים .
מאמר תורגם מאתר לממכר חרקים הנקרא THE BUG FARM - תורגם על ידי Eyal
חבר טוב לימד אותנו כיצד גדל את התולעים הקטנטנות הללו , השיטה שהראה לנו היתה קלה וללא תקלות, ישנם שיטות נוספות יותר מורכבות ,אבל שיטה זאת עובדת אצלינו זמן רב לאורך תקופה ארוכה .
התחלנו לגדל תולעי גרינדל כאשר נכנסנו לתחום גידול הקיליפיש ( משפחת הנאוויתים ) , גילינו שדגים בוגרים נהנים מהם השתמשנו בהם לדגים מגודל 1 ס''מ , בתחילה כשהשתמשנו בגידול עם כבול היה בזמן הוצאת התולעים ,היתה מוכנסת כמות קטנה של כבול למים של הדגים ביחד עם התולעים גילינו שיש השפעה חיובית על ערכי ה-PH במידה קטנה בהמשך גילינו שיש לזה השפעות נלוות ולכן עברנו לשיטת " קציר" התולעים .
היה צורך לעשות את המעבר בין סוג אחד של מזון למשניהו , בייחוד מארטמיה ותולעי מיקרו למזון גדול יותר - תולעי הגרינדל היו תשובה מעולה , כל סוגי הדגים שהיו אצלינו הראו עניין גדול בתולעים אלו ואט אט הגדלנו את כמות הדגים אשר האכלנו תולעים אלו עד אשר הגענו למצב שכל הדגים שלנו מגודל של 1/4 אינצ' ( 8 מ''מ ) אשר יכלו עם גודל הפה שלהם להסתדר עם תולעים אלו אכלו תולעים לבנות אלו מכיוון שהדגיגים גם יכלו להסתדר עם תולעים אלו בפיהם , וככה לשמר אנרגיה ולקבל עוד תוסף תזונה .. עיסקה טובה ..
למספר אק' של קיליפיש או לאק' או שניים של דגיגים , קופסה קטנה חמאה או מרגרינה יספיקו להאכיל את הדגים יום כן יום לא , אם תחשבו על זה , עם שני תרביות יהיה לכם כמות בלתי סופית של תולעים לבנות .
הוראות גידול :
אנחנו משתמשים בשני אינצ' ( 5 ס''מ )גובה של סיבי קוקוס לחים כמצע גדול לתולעים , גובה פחות מיזה והמצע שלך יתייבש מהר !!
גובה גדול מזה - ותחתית המצע תיהיה גבוהה מידי לתולעים כמו כן המצע בחלקו התחתון יהפוף לאנארובי (ללא חמצן ) - מצב לא רצוי לתולעים !!
כל מצע שתבחר יצטרך להיות בעל יכולת להיות לח כנקודת התחלה ,
הרטבת כבול יכול להיות קצת מסובך, אנחנו משתמשים בשיטה של אידוי הכבול ע''י מילוי קנקן גדול בחצי מנפחו בכבול ואז מוסיפים מים רותחים עד אשר הכבול צף ומגיעים לגובה השפה של הקנקן , כוון טיימר לשעה לערך שים את הקנקן על הגז ( אש חלשה ),
לך ותראה סרט כשהטיימר יצפצץ ,כבה את הגז תן לכבול להתקרר לטמפ' החדר .
אם החלטת להשתמש בכבול נקי אתה מהר תגלה כי ההתולעים לא נותים לזוז מהר במצע או כי הם נוטים לטפס על דפנות המיכל - זה כי המצע הינו חומצי מידי , אם זה המקרה ניתן לפתור אותו ע''י עירבוב של הכבול עם מצע מוכן של עדניות ועציצים ביחס של חצי כבול חצי מצע עדניות , או אתה יכול להוסיף למצע כבול חצי כפית של סודה לשתייה (סודיום ביקרבונאט ) אשר יביאו את חומציות המצע לערך של PH ניטראלי .
חשוב מאוד שלחות של המצע לא יהיה לא רטוב מידי ולא יבש מידי ,
למצע זה אנחנו מכניסים את תרבית תולעים הלבנות ומעט אוכל .
אנחנו התחלנו להשתמש בקופסאות פלסטיק כמו של נעלים כמקום למצע התולעים , אנחנו מעדיפים להשתמש בקופסאות פלסטיק כי יותר קל לנקותם ובזמן בין גידול התרביות אנחנו נוהגים לעשות יותר חורים בכיסוי המיכל בכל הכלים הפשוטים ,
חירור מכסה המיכל חשוב מאוד ביחוד בזמן שחם לאיוורור המיכל ,
מחסור באיורור יגרום לתולעים גם לטפס על דפנות המיכל ולמות .
כאשר אנחנו מתחילים תרבית חדשה אנחנו מוסיפים מעט מזון לתולעים ,
פשוט לפזר על גבי המצע , למרות שמצאנו שמזון תינוקות דגנים "גרבר" עובד מעולה
גילינו כי מזון טחון גרגירי עובד יותר טוב ,
כל אחד יכול לעשות ניסוי ולהגיע מה יותר טוב כהאכלה לתולעים שלו , אנחנו נוהגים לפזר על המצע מעט דגנים מפוררים לאבקה ואז להשפריץ מעט מים על מנת להרטיב את האבקה
הוספה של אבקת דגנים ללא הרטבה תגרום לייבוש המצע וגם התולעים לא אוהבים לאכול יבש .
אם אתה שם את התרבית במקום קריר ואפל אז לא תצטרך לכסות את המיכל , כמובן שרצוי לכסות את המיכל ככה הלחות נשארת בפנים
זכור !!
תולעים אלו אוהבים מקום קריר ולח טמפ' אופטימאלית 70-72 פרנהאייט ( 21-22 מעלות צלזיוס ) כאשר הטמפ' עולה אנחנו מחזיקים את התרביות על רצפת חדר ההטלות כי הטמפ' קרירה ולחה שם , כאשר הטמפ' עולה לסביבות ה- 26-28 מעלות התולעים ימשיכו לחיות אך יפסיקו להתרבות כשהטמפ' תרד יחזרו להתרבות בשנית .
שיטה לקירור התרבית על ידי הכנסתה לקופסת קלקר והכנסת בק' מים קטן קפוא ומידי פעם לסובב את הבק' עד אשר הבק' מופשר ( ראה תמונה ) .
כאשר התולעים מסיימים לאכול את המזון הם פשוט נשארים במקום אשר אשר אכלו ואז ניתן בקלות ל"קצור" אותם , אנחנו מאכילים כמות של מזון אשר התולעים מספיקים לגמור תוך יום אחד מעבר ליום המזון נוטה לפתח עובד ורקבון אשר יכולים לפגום בכל התרבית ,
מזון מועט והתולעים לא יגדלו ויתרבו מהר , מהר מאוד תקבל הערכה בכמה להאכיל את התולעים מזון בכמות שתספיק ליום ,
ישנם זמנים שאנו רוצים להאכיל את האק' ומספיק קמצוץ אחד של תולעים מהתרבית אשר נזרק ישירות לאק' , וזאת מכיוון שאנחנו מגדלים סוגים של קיליפיש ובטה (דגי קרב ) ושיטה זו של קציר שומרת בנוסף על איכות מים טובה .
כשהתולעים מסיימות לאכול , כמות התולעים יוצרת מצבור אפור של תולעים ,קח קמצוץ שים בכוס והוסף מים עם מזלף טיפות, ככה ערבב את המים אשר יווצרו מעיין מרק תולעים וכבול , שפוך לאק' התולעים יאכלו בטרם הגיעם לקרקרית אם הגיעו ככל הנראה שמתם יותר מידי - לא נורא התולעים יחיו מספק שעות אשר בזמן זה יספיק לכך שיאכלו ,
את האדמה והכבול ישאבו בשאיבות השגרתיות של האק'
שיטה נוספת ל"קציר" התולעים על ידי שימוש בזכוכית רגילה אשר מרטיבים מעט את הזכוכית בחלק העליון של הזכוכית מפזרים מעט מזון את הזכוכית מניחים בתרבית , התולעים מטפסים ויצורים מעין "קורי עכביש " של תולעים ומה שנשאר לעשות זה לנגב עם האצבע את הזכוכית ולהכניס לאק' ( ראה תמונה )
אנחנו גילינו כי שיטה זאת עדיםה על הוצאה על הכבול כמו כן הדבקנו גולות של ילדים על גבי הזכוכית שישימשו כנקודות עיגון לתולעים .
לאחר הוצאת התולעים אנחנו ממלאים את הכוס אשר בה שמנו את תערובת התולעים ושאר החלקיקי מצע אשר נדבקו אליהם במים קרים , לאחר מספר עירבובים של תכולת הכוס ניתן לראות בבהירות את התועיםן מתקבצים יחדיו וניתן בקלות לשאובם בשימוש על מזלף טיפות שמשתמשים בו לתרופה של טיפות עיניים ( נקי כמובן ורצוי להרחיב מעט את חור המזלף )
בקלות ניתן לשלוף את התולעים ולתת לדגים .
ברגע שהדגיגים שלנו יכולים לעכל ולהסתדר עם תולעי הגרינדל , אנחנו מתחילים להאכיל אותם
במחזור של כל יום שלישי האכלה עם תולעים , גילינו שזה מהווה מקפצה להתפתחות הדגיגים
ברגע שהוספנו את התולעים לתזונה
מאמר זה תורגם מאתר : THE BUG FARM
קישור למאמר
