רעילות האמוניה באקווריום-מאת אמיל וגנר

מבט על מסיסות ורעילות האמוניה והגורמים המשפיעים ומסקנות.
האמוניה מומסת במי האקווריום ומקיימת בצורה זו שווי משקל כימי עם יון האמוניום.
|
אחוז
|
||||
Temp (C)
|
pH 6.5
|
pH 7.0
|
pH 7.5
|
pH 8.0
|
pH 8.5
|
20
|
.13
|
.40
|
1.24
|
8.82
|
11.2
|
25
|
.18
|
.57
|
1.77
|
5.38
|
15.3
|
27.8
|
.22
|
.70
|
2.17
|
6.56
|
18.2
|
28.9
|
.26
|
.80
|
2.48
|
7.46
|
20.3
|
0.25 PPM
0.5 PPM
מקרא: כתום – אזור הנזק לרקמות. אדום – אזור התמותה.
מסקנות:
הגורם המרכזי הוא ה PH – ישנה ירידה משמעותית ומהירה בריכוז האמוניה
על חשבון יצירת יון אמוניום ככול שPH יורד.
הטמפרטורה, גורם פחות משפיע, אבל עדיין גורם בטמפרטורות נמוכות להטיית
שויי המשקל לכיוון יצירת יון האמוניום והקטנת רעילות האמוניה החופשית.
חשוב להבין שרמת האמוניה הכוללת היא הערך שנמדד ע"י ערכות הבדיקה
(Amquel, Novaqua, Prime and Aquasafe).
ניתן לראות שבמיקרים שבהם הרמה הכללית של האמוניה היא בסביבות 0.5
ומטה והאקווריום מכיל מים בph לכיוון ה7.5 ומטה,
ניתן לגשת לסילוק הגורם המזהם מבלי לעשות פעולות המשנות את ערכי המים
כגון מניפולציות בph, בטמפרטורה וכדומה.
באקווריום של מים בסיסים יש למהר ולבצע אחת מהשניים:
החלפות מים, ספיחת אמוניה או מניפולציות ב ph- כאמצעי להתרחקות מאזור הנזק
והתמותה עד מציאת הגורם המזהם.
בערכי ph בסיסים מסויימים ניתן לטפל ראשונית ע"י הורדת טמפרטורה
בתנאי שהאוכלוסיה סבילה לטמפרטורות נמוכות .
מקורות:
- US Environmental Protection Agency. Ambient Water Quality Criteria for Ammonia, (EPA 440/5-85-001). January 1985.
- Glodek, Garrett S. "Ammonia in the Closed System Aquarium," FAMA, June 1991.