דג קרב - גידול, רבייה והבחנה בין הסוגים
במאמר זה יפרט לנו אלון מהצוות על מקורם של דגי הקרב,
הדרך הנכונה לגדלם ועל אופן רבייתם. כמו כן נוכל ללמוד להבחין בין המינים
ובין הסוגים השונים של דגים אלה.
מי מאיתנו לא מכיר את הדג הקטן והנחמד הקרוי "דג קרב".
שמו המדעי הוא Splendes Bettaומכונה War Fish.
הדג קרב שייך למשפחת האנאבסיים המתאפיינת בצריכת אוויר אטמוספרי
(אוויר הנמצא מעל מפלס המים).
שמו ניתן לו כיוון שבמצב שבאותה טריטוריה נמצא יותר מזכר אחד,
הדגים יתחילו להילחם ביניהם עד מותו של היריב
(באקווריומים בעלי נפח גדול ומקומות מסתור ניתן לשכן יותר מזכר אחד).
זהו המקור לשם דג קרב. מוצאו של הדג במזרח, בעיקר תאילנד
(שהפכה למעצמה מבחינת רביית דג הקרב), הודו וקמבודיה.
דג קרב הוא דג המתאים למגדל המתחיל בגלל העמידות שלו.
דג קרב הוא דג המתאים למגדל המתחיל בגלל העמידות שלו.
הוא יכול לחיות בנפחים קטנים (רצוי נפח של 30 ליטר) ואינו בררן גדול מבחינת סוגי מזונות.
דג הקרב הנפוץ ביותר בחנויות הוא דג קרב שהורבה בצורה סלקטיבית
והושבח גנטית עד לתוצאה שאנו רואים כיום.
הדג המקורי הוא דג הקרב הסיאמי, שמתאפיין בצבעים דהויים יותר וסנפירים קצרים יחסית.
לפני חוות הריבוי העצומות שנמצאות כיום בתאילנד היו מרבים את דגי הקרב בשדות אורז
לפני חוות הריבוי העצומות שנמצאות כיום בתאילנד היו מרבים את דגי הקרב בשדות אורז
(שדה אורז מאופיין במים נמוכים וצמח האורז עצמו צומח אל מחוץ למים כשהוא עגון בבוץ),
כאשר זכרים ונקבות היו משוחררים במים ובסיום איסוף צמח האורז היו מרוקנים
את המים ולוכדים את הדגים החדשים.
לדג כיום ישנם מופעים רבים של צבעים מגוונים וסוגים שונים שנזכיר בהמשך.
דג קרב ניתן לשכן באקווריום צמחיה, מה שמאפשר לו מקום מנוחה בין העלים.
מומלץ שלא לשכנו באקווריום המכיל צמחיה פלסטית, שכן זנבו עלול להיתפס בה ולהיקרע.
למרות שדג קרב יכול להיות די אגרסיבי, בשילוב עם אוכלוסיה נכונה הוא יכול להיות גם מאוד רגוע.
לא רצוי לשכן עימו דגים נמרצים ותזזיתיים משום שאלה יימשכו לזנבו המהודר וינגסו בו ללא היסוס.
עלי שקד הודי או תמציות מלאכותיות שונות יכולים לתרום לדימוי הסביבה הטבעית של דג הקרב.
בטבע דג קרב ניזון מזחלי יתושים, ולכן רצוי להאכילו מדי פעם במזונות חיים.
בטבע דג קרב ניזון מזחלי יתושים, ולכן רצוי להאכילו מדי פעם במזונות חיים.
באקווריום הביתי ניתן להאכילו בתולעי דם, דפניות, ציקלופים, תולעי טוביפקס או תולעים לבנות.
ניתן להאכיל גם במזונות קפואים, ארטמייה וכמובן במזונות יבשים באופן קבוע.
כפי שהוזכר קודם, דג זה אינו בררן בכלל מבחינת אוכל.
ההבחנה בין מיני דג קרב נחשבת לקלה יחסית.
ההבחנה בין מיני דג קרב נחשבת לקלה יחסית.
הזכר יהיה בעל סנפירים ארוכים ומעוגלים, ולעומתו הנקבה תהיה בעלת סנפירים קצרים וחדים.
הבדל נוסף בין המינים הוא שלנקבה בוגרת יהיה מעין איבר הנראה כמו
פטמה קטנה ולבנה הנמצאת בין שני סנפירי החזה התחתונים.
הופעת הפיטמה מעידה על מוכנות הנקבה לרבייה.
רביית דג קרב נחשבת למאתגרת אך לא קשה מדי.
כדי להרבות דג קרב צריך לבחור שני פריטים בוגרים,
ואת הזכר יש לשכן באקווריום המיועד לגידול הדגיגים (רצוי שלא לשים מצע).
לאחר מכן יש לחתוך כוס קלקר חד פעמית לאורכה,
כך שתתקבל מעין מערה, ולקבעה כשהיא צפה על פני המים.
יש לוודא שאין זרימה באקווריום.
לאחר כמה ימים יש להכניס את הנקבה לאקווריום בתוך כלי שקוף / מחיצה / תא רשת
בזווית בה היא תוכל לראות את כוס הקלקר.
בתחילת התהליך הזכר ירצה לתקוף את הנקבה,
בתחילת התהליך הזכר ירצה לתקוף את הנקבה,
אך בחלוף הזמן הוא יבין שמדובר בנקבה שאיתה הוא יכול להזדווג.
בשלב זה הזכר יתחיל לבנות את קן הבועות על ידי בליעת אוויר וייצור
בועות העוגנות על קו המים, בדרך כלל מתחת לכוס הקלקר,
ואם לא שם אז במקום שהקן יהיה חשוף תמיד לנקבה.
מעת לעת הזכר ינסה למשוך את תשומת ליבה של הנקבה לקן הבועות שהוא בונה.
לאחר זמן מה ניתן יהיה להבחין כי הנקבה רוצה לצאת
מההפרדה שיש בינה לבין הזכר
(או שראשה מופנה כלפי מטה בזמן שהזכר מתקרב אליה או שהיא תחל בהטלת ביצים)
ובשלב זה יש לשחררה מההפרדה.
הנקבה תגיע מתחת לקן הבועות שהזכר בנה, שם תתרחש ההזדווגות ביניהם.
הזכר ייראה כאילו הוא מחבק את הנקבה בגופו בצורה אופקית ולרגע
ייוצר הרושם ששניהם משותקים.
הנקבה תטיל ביצים והזכר יאסוף אותן אל קן הבועות הצף.
בתום תהליך ההזדווגות הזכר יגרש את הנקבה, אז יש להוציאה מהאקווריום.
בתום תהליך ההזדווגות הזכר יגרש את הנקבה, אז יש להוציאה מהאקווריום.
הזכר יטפל בקן הבועות בו נמצאות הביצים, יוסיף בועות ויחזיר כל ביצה שהשתחררה.
בשלב מסוים יתחילו לצוץ זנבות הדגיגים מן הביצים, ולאחר מכן הדגיגים
יתחילו "ליפול" מן הקן.
הזכר יחזיר את הדגיגים לקן במרץ עד שיתפתחו מספיק בשביל לשחות לבד.
כאשר הדגיגים יוכלו לשחות לבד הזכר עדיין ינסה להחזיר אותם אך לא יצליח
מכיוון שהדגיגים ישחו מהר ממנו.
כאשר נראה שהדגיגים עצמאיים יש להוציא את הזכר מהאקווריום.
את הדגיגים יש להאכיל במזונות חיים העשירים בחלבונים כגון ארטמייה צעירה מובקעת,
תולעי טוביפקס או חלמון ביצה קשה מפורק במים
(אם בחרתם להאכיל בחלמון ביצה קשה חשוב לבצע שאיבות רפש לאחר ההאכלה
כדי לשמור על הניקיון המים ולמנוע מצב של ריקבון).
סרטון של רביית דג קרב:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=x-0_H_2SrCI
הבחנה בין הסוגים השונים של דג הקרב (ישנם סוגים נוספים):
הבחנה בין הסוגים השונים של דג הקרב (ישנם סוגים נוספים):
*דג קרב סיאמי זכר (הנפוץ ביותר בחנויות)
דג קרב סיאמי נקבה
*דג קרב האלף מון, חצי ירח (Half Moon)
*דג קרב קראון טייל (Crown Tail)
*דג קרב דאבל טייל, זנב כפול (Duble Tail)
*דג קרב פלאקט (Plakat)
*דג קרב פול מון,ירח מלא (Full Moon)
*דג קרב דלתא טייל (Delta Tail)
*דג קרב סופר דלתא (שילוב של דלתא והאלף מון) (Super Delta)
*דג קרב זנב ורד (Rose Tail)
*דג קרב זנב מעוגל (Round Tail)
קריאה מהנה
מקווה שאהבתם
A.D.ALON
פורסם בתאריך ראשון, 26 באוגוסט בשעה 01:13:35 על ידי alon
