סקירה והשוואה של מדיות שכיחות בשוק - מאת מאור
במאמר זה יסקור מאור את סוגי המדיות המשמות כבסיס לכל פילטר רציני
הכל על מדיות
מדיות בהגדרתן הן עצמים שונים הממוקמים במערכת הפילטרציה של האקווריום, ותפקידן לשמור בעקיפין או במישרין על איכות המים בו וכמו כן גם על המצב האסטטי של מי האקווריום.
ראשית נציג את סוגי המדיות בחלוקה לקבוצות ותפקידיהן של המדיות בכל קבוצה.
כלל המדיות מתחלקות לשלוש קבוצות:
מדיות ביולוגיות:
המדיות הנכללות בקבוצה זו הן למעשה המדיות החשובות ביותר לשמירה על איכות
מי האקווריום ומהוות את הבסיס לכל אקווריום בריא.
תפקידן של מדיות אלה הוא למעשה לספק "בית התיישבות" לבקטריות טובות(חיידקים)
אשר מפרקות חומרים רעילים במים בתהליך שנקרא "מחזור החנקן".
מחזור החנקן תקין הוא הבסיס לכל אקווריום באשר הוא, וללא המדיות הביולוגיות
והבקטריות אשר מתפתחות על פניהן הוא אינו יכול להתקיים כראוי.
ישנם סוגים שונים של מדיות ביולוגיות ולכל אחד יתרונות וחסרונות עליהם נדון בהמשך המאמר.
מדיות פיזיות:
בקבוצה זו נכללות כל המדיות אשר תפקידן הוא לשמור על הניקיון הבסיסי ביותר של המים.
כלומר, המדיות מקבוצה זו אחראיות על לכידת חלקיקי לכלוך במים ושאריות מזון וצואה אשר נשאבות למעכרת הפילטרציה.
בין המדיות הנכללות בקבוצה זו נמנים כל סוגי הספוגים הגסים והדקים והפרלון
(דמוי צמר גפן פחות דחוס).
לכל מדיה פיזית ישנו תפקיד שונה, אשר מבניה של המדיה מותאמת אליו.
לדוגמא, תפקידו של הספוג הגס בפילטר הוא ללכוד חלקיקי לכלוך גדולים יחסית,
ועל כן הוא אינו דחוס ומאפשר מעבר של חלקיקים קטנים בלבד.
הפרלון והספוג הדק לעומתו, נועדו ללכוד חלקיקי לכלוך קטנים במים,
ועל כן הם דחוסים ואינם מאפשרים מעבר אף של חלקיקים קטנים מאוד.
מדיות כימיות:
כשם שניתן להסיק משמן, בקבוצה זו נכללות כל המדיות אשר תפקידן הוא להשפיע על
ההרכב הכימי של המים. להשפעה זו שתי מטרות בהתאם לכל מדיה כימית:
1 . לשנות את ההרכב הכימי של המים על מנת להוריד או להעלות ריכוז של חומר מסוים
במים במטרה להפוך את מי האקווריום לאופטימליים עבור הדגים,
בע"ח או הצמחייה באקווריום.
2. לשנות את ההרכב הכימי של המים על מנת להשיג תוצאה נראית לעין.
לדוגמא- מים צלולים וחסרי צבע.
בקבוצת המדיות הכימיות נמנים כל סוגי הסופחים למיניהם (סופח פוספאט, סופח ניטראט)
והתכשירים המוצקים האחרים כדוגמת הפחם הפעיל.
סוגי המדיות מכל קבוצה- יתרונות, חסרונות וכיצד לבחור:
כאשר מדובר על מדיות כימיות או פיזיות הבחירה בדרך כלל פשוטה,
משום שאין מדיות רבות מקבוצות אלה אשר דומות בתפקיד אך שונות
אחת מן השנייה בפרמטרים החשובים. בבחירה של מדיה פיזית או כימית לאקוורים,
יש לשים לב לבחור מדיה אשר נושאת שם של יצרן מוכר ואיכותי
ולא למשל ספוגים לא איכותיים אשר מתפרקים בפילטר לאחר כמה זמן
או פחם פעיל לא מוכר ולא איכותי.
לעומת המדיות הנ"ל, כאשר מדובר על מדיות ביולוגיות החובב המתחיל נכנס לעיתים
לבלבול לגבי טיב הסוגים ולגבי השאלה:
איזו מדיה מתאימה לי או איזו מדיה היא הטובה ביותר?
על מנת לענות על שאלה זו, אציג תחילה את שלושת הפרמטרים אשר מאפיינים
כל מדיה ביולוגית באשר היא, והם אלה הנבחנים לשם התשובה לשאלה- איזו מדיה טובה יותר בשבילי?
שטח פנים
המניעות את מחזור החנקות באקווריום.
פרמטר זה מתייחס למעשה לשטח הפנים של מדיה ביחס לכמות מסוימת שלה.
כלומר, בכל מדיה ביולוגית ישנם נקבים/מבנה מיוחד אשר נועדו להגדיל
את שטח הפנים של של המדיה ביחס לנפח שלה ולשטח פנים זה מתייחס הפרמטר המדובר.
יותר שטח פנים של המדיה= יותר מקום להתיישבות בקטריות= מדיה יותר
איכותית מבחינת הפרמטר הזה.
השפעה כימית ואנרטיות
פרמטר זה מתייחס לרמת ההשפעה של המדיה על ההרכב הכימי של מי האקווריום
או על מצבם. מדיות שונות בשוק וכמו כן מדיות "טבעיות"(כדוגמת טוף)
עשויות חומרים שונים.
כל חומר משפיע על המים והרכבם הכימי בצורה שונה.
לפי הכלל היבש בפרמטר הזה- ככל שהמדיה משפיעה פחות על מצב המים
היא אופטימלית יותר.
המדיות האנרטיות_אנרטי= אינו משפיע על המים כלל) נחשבות לטובות ביותר
מבחינת פרמטר זה.
עבירות מים
כל מדיה ביולוגית אשר קיימת בשוק, מאופיינת במבנה שונה אשר מייחד אותה משאר
המדיות בנוסף לחומר ממנו היא עשויה ולשטח הפנים שלה ביחס למדיות ביולוגיות אחרות.
משמעות המבנה הנ"ל מבחינת הפרמטר הזה, הוא באיזו מידה מאפשר המבנה
של המדיה למים לעבור דרכה.
לפי הכלל בפרמטר זה- ככל שהמדיה יותר חלולה ומאפשרת מעבר
מים גדול יותר= המדיה נסתמת רק לאחר פרק זמן מאוד ממושך= אין צורך
לטפל במדיה ולפתוח את הנקבים בה כל תקופת זמן קצרה= המדיה נחשבת
טובה יותר מבחינת פרמטר זה.
לאחר שהבנו את הפרמטרים הנ"ל ואת השפעתם על טיב כל מדיה, נסקור
בקצרה את סוגי המדיות הביולוגיות הנפוצות ביותר כיום, ונענה על השאלה:
סקירה והשוואה של מדיות שכיחות בשוק
" איזו מדיה מתאימה לי" ע"י בחינה של הפרמטרים המדוברים
אל מול סוג מערכת הפילטרציה והאקווריום:
"ביו בולס"/ "גולד פילטר":
ביו בולס כמו גם מדית הגולד פילטר, הן מדיות הגלגלות עשויות פלסטיק.
מבניהן חלול ובדרך כלל הן זולות מאוד ביחס למדיות אחרות.
פרמטרים:
שטח פנים- שטח הפנים של מדיות אלה אינו גדול כלל ביחס לנפחן.
מבחינת פרמטר זה המדיות הללו נחשבות פחות איכותיות.
השפעה כימית- בפרמטר זה נחשבות מדיות אלה לטובות ביותר. עקב יצורן מחומר אנרטי כמעט לחלוטין- פלסטיק, הן אינן משפיעות כלל על המים.
עבירות מים- גם בפרמטר זה נחשבות מדיות אלה לטובות ביותר.
מבניהן החלול מאפשר מעבר מים בצורה כל כך טובה עד כדי שאפשר לוותר
על ניקוי שלהן בזמן המומלץ לניקוי מדיות ביולוגיות אחרות.
התאמה למערכת פילטרציה או אקווריום:
עקב שטח הפנים הקטן של המדיות הללו הן כמובן אינן מתאימות לפילטרים חיצוניים
בעלי נפח מדיה קטן יחסית או כמובן שלא לפילטרים פנימיים.
אבל- עקב היותן מדיות אנרטיות לחלוטין ובעלות עבירות מים גבוהה,
במידה ויש מספיק נפח מדיה במערכת הפילטרציה, הרי שהן המדיות האופטימליות.
המערכת אשר מספקת נפח מדיה כזה היא ה"סאמפ".
לכן מדיות אלה מתאימות בעיקר לפיטר "סאמפ".
המדיה הטבעית "טוף"
אבני הטוף הן סוג אבנים שמקורן בהתפרצויות געשיות עתיקות יומין. מדיה זו נקראת כך בטעות, שכן שמה האמיתי של אבן זו היא "סקוריה", ואבן הטוף האמיתית היא בעלת מאפיינים שונים לגמרי. מדיה זו זולה מאוד וזמינה כמעט בכל מקום בארץ.
פרמטרים:
שטח פנים
שטח הפנים של הטוף ביחס לגודל האבן משתנה לעיתים ותלוי באבן המסוימת שנבדקת.
בדרך כלל שטח הפנים של מדית הטוף ביחס לנפחה אינו גדול מאוד בהשוואה למדיות
אחרות אך אינו קטן גם כן.
השפעה כימית
מדית הטוף אינה מדיה אנרטית כלל.
עקב מקורה בהתפרצויות געשיות, היא משחררת למים יוני מתכות כגון ברזל ומגנזיום
אשר מקשים את מי האקווריום.
עבירות מים
מדית הטוף אינה עבירה למים כלל.
מדובר באבן לא חלולה לרוב, אשר נחשבת לנחותה מאוד מבחינת פרמטר זה.
התאמה למערכת פילטרציה או אקווריום:
מדית הטוף, כשם שנובע מהפרמטרים הנחותים יחסית שלה מתאימה לסוג אקווריום
ומערכת פילטרציה אחד בלבד.
מערכת הפילטרציה צריכה להיות בעלת נפח מדיה גדול אשר יפצה על שטח הפנים
הלא מאוד גדול שלה, ולכן היא מתאימה לפילטרים חיצוניים גדולים
ביחס להספקם ולסאמפ.
סוג האקווריום צריך להיות גם הוא מותאם למדיה זו, והוא יהיה אקווריום המאכלס
דגים אשר אוהבים מים קשים- דגי אגם מלאווי ברובם לדוגמא.
מדית "סיפורקס" של sera-
מדובר במדיה אשר צורתה כגליל ועשויה מחומר קרמי, אשר נוקב מלכתחילה
על מנת להעלות את שטח הפנים של כל יחידת מדיה ביחס לנפחה.
פרמטרים:
שטח פנים
שטח הפנים גדול ביחס למדיות אחרות.
ל"סיפורקס" יש שטח פנים גדול מאוד ביחס לנפח כל יחידה שלה.
מבחינת פרמטר זה הסיפורקס נחשבית איכותית.
השפעה כימית
הסיפורקס אינה עשויה מחומר אינרטי לחלוטין- חומר קרמי.
עם זאת, החומר המדובר אינו משפיע על המים בצורה ניכרת ולכן גם בפרמטר זה
הסיפורקס נחשבת איכותית.
עבירות מים
עקב מבניה הגלילי, מאפשרת מדיה זו עבירות מים ברמה סבירה, אך לא ברמה האופטימלית.
עקב כך היא נוטה להיסתם די מהר ויש לנקותה לעיתים תכופות ביחס למדיות
איכותיות ממנה בפרמטר זה.
התאמה למערכת פילטרציה או אקווריום:
עקב שטח הפנים הגדול יחסית של מדיה זו ומצד שני עבירות המים הסבירה בלבד שלה
והאנרטיות החלקית, מתאימה מדיית הסיפורקס לכל מערכות הפילטרציה הנפוצות:
הפילטרים החיצוניים.
מדיה זו מפצה על נפח הפילטרים הללו שיכול להיות מעט קטן בחלק מן בדגמים ע"י
שטח הפנים בגדול שלה, אך מצד שני דורשת ניקוי אינטנסיבי אחת לחודש
על מנת לשמור על הנקבים בה ועל שטח הפנים הגדול.
טיפול במדיות ותחזוקתן:
במהלך הזמן "נשחקות" המדיות על כל סוגן בצורה מסוימת. המדיות הפיזיות נסתמות עקב הלכלוך אשר נלכד בהם, המדיות הביולוגיות מאבדות משטח הפנים שלהן עקב סתימה של הנקבים בהם והמדיות הכימיות מאבדות אט אט את יעילותן.
תחזוק מדיות בילוגיות
במי האקווריום אחת לחודש או אחת לשלושה חודשים כאשר מדובר במדיות
בעלות עבירות מים גבוהה במיוחד.
תחזוק מדיות פיזיות
יש לשטוף אותם היטב במי האקווריום אחת לחודש.
את הפרלון לעומת זאת יש לדאוג להחליף לגמרי לאחר תקופת זמן דומה.
תחזוק מדיות כימיות
הטיפול במדיות אלה משתנה ממוצר למוצר.
יש לשים לב להוראות היצרן ולנהוג בהתאם.
פחם פעיל למשל יש להחליף כל כמה חודשים על מנת לשמור על יעילותו.
סידור המדיות בפילטר:
בסוגיה זו יש לעיתים מחלוקת קלה.
יש האומרים כי בהתאם להצעתן של חברות מסוימות המייצרות פילטרים, יש לסדר את
המדיות בצורה כזו שהמדיות הביולוגיות עוברות את הסינון ראשונות.
שיטה זו למיטב ניסיוני אינה נכונה.
יש לסדר את המדיות בפילטר בצורה כזו שהמדיות הפיזיות יעברו ראשונות את הסינון
ורק לאחר כך המדיות הביולוגיות.
הרעיון מאחורי הדבר, הוא שכל הלכלוך יתפס מלכתחילה במדיות הפיזיות
ולכן לא יגיע ויסתום את המדיות הביולוגיות בשלב השני או השלישי של הסינון.
