אור באקווריום ריף - חלק 4 - ליאור שקד
בחלק מספר 4 והאחרון ימשיך ויסביר ליאור שקד על נושא תאורת האלמוגים
הפעם יתמקד בנושא "T5 / MH /LED ומה שביניהם "
נתחיל עם מעבר לסקירה קצרה של נורות T5 וMH שמגיעות לשיא בתחום
של 400-500 ננומטר כמו נורת גיזמן אקטיניק פלוס (T5).
לפי הגרף נוכל לראות שבנוסף לאזור ה"אקטיני" יש שיא קטן בסביבות ה550 ננומטר
שאותו העין שלנו רואה הכי טוב.
כתוצאה מכך הנורה מתקבלת לעין שלנו כבהירה מאוד וכמעט לבנה אבל
עם ספקטרום כחול וסגול חזק.
בשנים האחרונות יש ניסיון להקטין את השיא בנורות האקטיניות
לבין 400-450 ננומטר בלבד כמו נורת הפאוורכרום של גיזמן.
גם כאן אפשר לראות שעדיין יש שיא קטן באזור ה550 ננומטר
כדי שהעין שלנו תראה יותר טוב את האור.
לפני כמה שנים נכנסה לתחום תאורת הלד ורוב החובבים נכון להיום
מחזיקים תאורות לד מעל הריף שלהם אם זה גופים DIY ואם זה גופים מוכנים
גם אני עברתי ללד לפני שנה והתנסתי בכמה גופים (גם סיניים וגם הטובים ביותר).
לתאורת הלד יש יתרונות רבים על נורות הT5 והמטאל MH
יתרון ראשון: יעילות מירבית במתן האור לעומת יצור החום.
ליעילות הגבוהה של הלד יש שני מרכיבים , ראשית נורת הלד
היא פי 2 יותר יעילה מנורות T5 וMH בהפיכת האנרגיה החשמלית לאור נטו.
שנית זווית תאורת הלד יכולה להקבע על ידינו עם עדשות פיזור מתאימות
לפי צרכי הריף , עם עדשות פיזור אלה אנחנו יכולים למרכז את
עוצמת האור לאזור ספציפי שבו אנו חפצים!
עדשות פיזור טובות הן קומפקטיות ובאותו זמן עוזרות להעביר 90% מהאור המיוצר דרך פני המים.
לשם השוואה אם משתמשים בתאורה אחרת עם רפלקטורים בדרך כלל
רק 40% מהאור שהן מייצרות חודר את פני המים.
הרפלקטורים הטובים ביותר בשוק יכולים להעלות את אחוז החדירה
רק ל60% במקרה הטוב!
חשוב לדעת גם שהנורה עצמה לרוב עוצרת את רוב האור שחוזר מהרפלקטור.
יעילות הלדים הטובים היום היא פי 3 לעומת התאורות הכי טובות
בהתאמה (T5 MH).
בנוסף נורות הלד מייצרות פי 4.5 פחות חום מהנורות האחרות ולכן צורכות
הרבה פחות חשמל, וכמובן השפעתם הסביבתית מאוד משמעותית
לא רק בתאורה לאקווריומים!
יתרון שני הוא חיי הנורה הארוכים מאוד , כסוג נורה מאוד יציב ואיכותי
האור שנוצר מהדיודים לא יורד לאורך זמן כמו נורות אחרות ,
רוב נורות הלד לא מגיעות לשימוש של 100% מעוצמתם אצל ריפרים,
לכן נוצר גם פחות חום בנורה וכך אורך חיי הנורה גבוה מאוד
לעומת נורות אחרות.
אבל לתאורת הלד יש צרכים ספציפיים כשמתכננים לקנות
או לבנות לבד גוף שכזה.
אורך חיי נורות הלד הטובות ביותר היום (CREE , LUXEON ועוד)
הוא גבוה מאוד , אם יש קירור מספיק בגוף ועוצמת חשמל מתאימה
אורך חיי הנורות יהיה גבוה מאוד!
נכון שזוהי טכנולוגיה יחסית חדשה ואין לנו ניסיון של עשר שנים איתה
כדי לדעת אם היא התאורה האולטימטיבית.
אבל בואו ננסה לחזות את ירידת עוצמת הלד לאורך השנים.
אם כל התנאים האופטימליים ממומשים עדיין נקבל בערך 70% עוצמה מהלדים
אחרי 40,000 שעות עבודה.
ז"א 10 שנים של עבודה רציפה במהלך 12 שעות ביום , אחרי תקופה זו הלד ימשיך לאבד עוצמה עד שיגיע ל50% עוצמה אחרי 100,000 שעות עבודה!
הסיכוי שלד בודד בגוף איכותי יתקלקל הוא סיכוי נמוך מאוד ,
בערך 1% במהלך 50,000 שעות העבודה הראשוניות ,
ואחרי תקופה זו הסיכוי גדל ל50% עד 200,000 שעות עבודה!
לשם השוואה נורות אחרות לגידול אלמוגים צריכות החלפה אופטימלית
בערך כל חצי שנה במיוחד בריפים שמחזיקים SPSים ז"א במקרה הרע
נצטרך להחליף לאורך תקופת חיי הלד 20 פעמים נורות אחרות.
ולפי מחיר הנורות היום זה מסתכם בהרבה מאוד כסף לאורך הזמן,
בואו ננסה לחשב את החיסכון שאנחנו הריפרים חוסכים כשאנחנו
משתמשים בתאורת לדים.
גוף לד של 300W יכול להחליף נכון להיום גוף של 900W T5 שנמצא על
אקווריום של SPSים בנפח של 600 ליטר ,
בתקופה של 10 שנים החיסכון יהיה
10*365*12*(1000/(900-300))=26,280 קילו וואט ,
המחיר נכון להיום של קילו וואט הוא בערך 60 אגורות
ז"א 0.6*26,280= 15,768 שקל בעשר שנים שזה 1,576 ש"ח לשנה.
נוסיף לכך את עלות החלפת הנורות למשל נורת T5 של ATI עולה
היום במקרה הכי טוב שיש 120 ש"ח ז"א 10*20*120=24,000
(אפילו שנורות 80W של T5 בדר"כ יותר יקרות כמו שאתם יודעים)
זה אומר שחיסכון כולל ל10 שנים הוא 24,000+15,768= 39,768 ז"א
40,000 שח חסכון לאורך 10 שנים שזה 4,000 שח חסכון בשנה!
זה כמובן לא כולל חסכונות נוספים כמו חימום האקווריום שנמנע
וכתוצאה מכך קירורו , כמובן שאפשר להוסיף גם את חוסר זמן
ההתעסקות עם גוף התאורה שחוסך לנו המון זמן,
סתם לשם השוואה החסכון של ה4,000 שח בשנה יכול לממן
גוף תאורת לדים מהשורה הראשונה לריף שלכם נכון להיום.
יתרון שלישי של תאורת הלד היא אפשרויות השליטה
הבלתי סופיות בהן, אנחנו יכולים לשלוט בספקטרום התאורה
ובעוצמת הלדים בנוחות ובקלות
גופים יותר משוכללים היום מגיעים עם אופציות של שליטה ספציפית
בכל צבע לד ובאפשרויות של זריחה ושקיעה בדומה לטבע.
בגרף הבא נוכל לראות את כמות האור שמגיעה לאטמוספירה במהלך היום ,
כמות האור האמיתית תלויה במספר גורמים כמו עננות , אידוי , מערבולות באטמוספירה ועוד.
בגרף הבא אפשר לראות את כמות האור בGREAT BARRIER ריף
ביום טיפוסי שמגיעה לפני השטח לעומת כמות האור המגיעה מהשמש.
בנוסף חשוב לציין שהאור משתקף כמעט במלואו כשקרני השמש נוגעות
בפני המים בזויות קטנות , ההשתקפות תלויה גם במהירות הרוח.
השתקפות אור השמש לפי התאוריה מתוארת בעקומה הירוקה.
לעומת ההשתקפות בפועל במים רכים ובמים קשים ז"א שפוטוסינטזה
מספקת מתרחשת רק עד שהשמש מגיעה ל15 מעלות בקו הרקיע.
בערך כ30 דקות אחרי שהתאורה מתחזקת לבערך מחצית מעוצמת האור היומית.
ז"א שבפועל הפוטוסינטזה מתרחשת לאורך 9 שעות ביממה!
וזהו נתון שבו חייבים להתחשב כשמנסים לחכות זריחה שקיעה בריף שלנו.
עכשיו נבחן מאפיינים חשובים של האור שיעזרו לנו להגיע למסקנות נוספות.
המאפיין הראשון הוא ה(CCT (KALVIN - טמפרטורת האור.
טמפרטורת אור מסויים מאופיינת בטמפרטורה של גוף שחור לגמרי
שמקרין ספקטרום דומה. ככל שהגוף השחור חם יותר ככה הקלווין יהיה
יותר גבוה וכך יהיה יותר כחול (קר).
לשם הדגמה לאור השמש יש גוון צהוב לעומת כוכבים ענקיים כמו כוכב סיריוס ,
עם טמפרטורה גבוהה על פני השטח 10,000K ומעלה הכוכב
נראה כחלחל בעיננו.
בואו נשווה עכשיו את ספקטרום ההקרנה של שני גופים שונים ושחורים
לגמרי עם קלווין שונה .
בגרפים נראה גם את אורכי הגל הדומיננטיים.
הגרף הראשון הוא בקלווין של 5,500 והשני ב6,500K.
זהו גרף עם 5,500 קלווין.
זהו גרף עם 6,500 קלווין.
אפשר לראות שאורכי הגל הדומיננטיים קטנים ככל שהCCT גבוה יותר:
גרף ה6,500K שווה ל444 ננומטר לגוף יחסית חם כמו זה.
לגוף של 8,000K אורך הגל המחושה הוא 420 ננומטר.
ז"א שבגוף של מעל 20,000K אין צורך.
אבל יצרני הנורות קצת משנים את הספקטרום לפי רצונם
כמו שאפשר לראות בגרך הבא של נורת MH של 25,000K
למרות שאורך הגל הדומיננטי הוא 450 ננומטר לנורה זו
יש CCT של 25,000K!
ולכן CCT לא יכול להיות קריטריון להשוואה בין הנורות השונות
ובנוסף CCT גבוה לא מבטיח שנקבל את הספקטרום ה"אקטיני".
עוד מאפיין חשוב הוא ה(CRI (color rendition index
אבל מושג זה לרוב מפורש לא נכון.
הCRI מאפיין את ההשפעה של מקור האור על התפיסה של צבע האובייקט.
פרמטר זה מראה את הדיוק של מקור האור עם CCT מסויים
ואיך הוא מעביר את הצבע של אותו אובייקט מואר בהשוואה עם מקור
אידיאלי שהוא גוף שחור לגמרי עם אותה טמפרטורת צבע.
כדי לקבוע את הCRI סדר של 8 דוגמאות צבע סטנדרטיות מוקרנות
עם מקור האור והאור של גוף שחור עם אותה טמפרטורת צבע.
אם אף אחת מהדוגמיות לא משנה את צבעה אז הCRI שווה ל100.
האינדקס מוריד בפרופורציה הפוכה את מספר שינויי הצבע בדוגמיות.
לרוב CRI של יותר מ80 נחשב לטוב.
חשוב לדעת שהCRI מחושב למקור אור עם טמפרטורת צבע ספציפית.
אי אפשר להשוות נורת 2,700K עם CRI של 82 עם
נורת 5,000K עם CRI של 85.
בנוסף חשוב להבין שCCT וCRI מוגדרים רק לתאורות עם ספקטרום
מלא בלבד!
הCRI של אור מונוכרומטי (גוון אחד) שווה ל0 ואת הCCT שלו
אי אפשר לחשב.
אם תסתכלו על הגרפים למעלה של ה5,500K וה6,500K אפשר לראות
ספקטרום רחב שמתחיל ב120 ננומטר ונגמר בסביבות 3000 ננומטר.
בכל הטווח הזה יש מקסימום ברור ורוב האנרגיה נמצאת בטווח
של אורכי גל מצומצמים.
ספקטרום ההקרנה של גוף שחור לעולם לא יהיה עם צורה של שיא
(פיק) ספציפי , בדומה לספקטרום אור מונוכרומטי (גוון אחד)
ולכן חישוב של CCT למקור אור זה לא קיים.
לכל נורות הT5 והMH יש ספקטרום בדיד , לעומת אור השמש שבו יש
ספקטרום מתמשך.
ספקטרום בדיד הוא תוצאה של שימוש בפריקת האדים של כספית
(ומתכות אחרות) , עם כמה פיקים (שיאים) באורכי גל שונים ,
בעיקר באזור האולטרה סגול.
הזרחן של הנורה הופך את ההקרנה לקרניים צרות של אור הנראה לעין.
ספקטרום בדיד לעומת ספקטרום מתמשך אפשר לראות בתמונה הבאה:
הרווחים שאתם רואים הם אורכי הגל שחסרים בספקטרום
בדיד - ז"א שספקטרום מסוים בצבעים לא יכול להתקבל בתאורה מסוג זה
וכתוצאה מכך למקור האור יהיה CRI נמוך.
כמובן שיצרני הנורות מנסים להמנע מרווחים גדולים בספקטרום.
בנורות הMH הבאות תוכלו לראות את הספקטרומים של
נורת BLV 10,000K ן14,000K
כאן אפשר לראות את הספקטרום של נורת BLV 10,000K.
כאן אפשר לראות את הספקטרום של נורת 14,000K BLV
לנורות אלה אין רווחים גדולים בספקטרום שלהם ולכן העוצמה של
אורך גל מסוים לעולם לא תצנח ל0 ומכאן שתיהן נורות עם ספקטרום מלא.
והCRI שלהם יכול להקבע.
שימו לב שכשמשתמשים בנורות עם CCT שונה 10,000K ו14,000K
השוני העיקרי ביניהן היא בכמות אורכי הגל שבין 400 ל440 ננומטר
ובנורה השניה הפיק (השיא) ב460 ננומטר חסר.
זה כמובן הגיוני וברור - ככל שהטמפרטורה של גוף שחור גבוהה יותר
כך יותר ספקטרום יהיה באזור אורכי הגל הקצרים (כחול-סגול).
בגלל שהטווח 400-450 ננומטר הוא הטווח הכי חשוב לריף שלנו
וגם בגלל שצריך למשוך לקוחות , יצרני הנורות מחשבים את הCCT (קלווין)
לפי ראות עיניהם.
לכן אפשר לקבוע בבטחון שההקרנה המקסימלית בטווח הנחוץ
קיימת כשהCCT הוא בערך 20,000K לפי הצהרת החברות.
בגרף הבא תוכלו לראות את הספקטרום של נורת 400W MH של HAMILTON
עם CCT של 20,000K:
נורה זו מקרינה את רוב אורה בטווח של בין 400 ל450 ננומטר,
עם פיק בסביבות 420-430 ננומטר.
רק חלק קטן של ההקרנה באורכי הגל הארוכים גורמת לאור להראות בהיר לעין שלנו ,
לעומת הסגול והכחול שמאוד חשוכים לעין.
נורות עם CCT גבוה מאופיינות לרוב עם פיקים סביב ה420-430 ננומטר ,
ריפרים מנוסים לרוב ממליצים להשתמש בנורות של 20,000K
הנותנות לריף שלנו את הצבעים הכי יפים.
המלצה זו תואמת במדויק למסקנות שהגענו עד כה.
כמובן שיש תמיד יוצא מין הכלל ובמקרה שלנו אלו האורגניזמים
הימיים שחיים רק במים רדודים באזור הגאות והשפל.
יש מינים שיכולים לחיות גם במים רדודים וגם במים בעומק בינוני
והן די סלחניים לספקטרום האור השונה.
לעומת זאת, קיימים מינים שיכולים לחיות רק קרוב לפני המים ואינם יכולים
לשרוד אפילו בעומקים נמוכים.
מינים אלו לא סלחניים לספקטרום האור ולעוצמת האור כמו למשל מינים
מסויימים של זאונטידים.
עכשיו נבחן ספקטרומים שונים של נורות לד,
במקרה הזה לד די קר בסביבות CCT 7,000K.
ספקטרום של לד זה לא בדיד כמו T5 וMH אבל יש לו ירידה משמעותית
בספקטרום שבין 470-500 ננומטר , את בעיה זו אפשר לפתור
בקלות עם הוספת לד כחול.
הסתכלו בגרף הבא שמראה את שמראה את הספקטרומים השונים של
נורות פיליפס LUXEON:
הלד הכחול הכי מתאים לפצות את התחום שחסר בנורה של ה7,000K.
כדי להסביר את העניין יותר טוב בואו נבחן את המושג BIN שיצרני נורות הלד
מאפיינות כך את נורותיהן.
BIN זו קבוצה של נורות LED שנבחרה ביחד בשביל לספק פרמטר מסוים.
יש BINS אפקטיביים , יש BINS ליצירת CCT מסוים וCRI ,
ויש BINS שנקראים DWL שאלו לדים מונוכרומטיים עם גוון אחד
BINS DWL של LUXEON בצבע כחול אפשר לראות בטבלה הבאה.
בהוספה של לד DWL למשל מCODE 4 אנחנו יכולים למתן את העקומה
בלד הלבן בטווח של 430-600 ננומטר.
עכשיו נעבור לבדיקת גופי תאורה מובנים ולא לדים בודדים.
חשוב לדעת ששימוש רק בשני סוגי לדים (כחול ולבן) זה לא מספיק!
בגלל שתאורה זו תחסר נתח רציני בתחום של 400-450 ננומטר ז"א
נקבל הרבה פחות ספקטרום שקיים בים בעומקים של כמה מטרים בודדים.
אורך הגל 450 ננומטר אפשר להוסיף בקלות עם לדים ROYAL BLUE
עם פיק מתאים.
בלי קשר לכך הספקטרום של הלד הלבן מהר מאוד נעלם
באורכי גל אדומים כהים (סביבות 650-660 ננומטר) ,
כמו שאפשר לראות בתמונה ד' בתחילת המאמר חלק זה בספקטרום
גם חשוב לאורגניזמים שחיים באזורים הרדודים והוספת חלק זה יכולה
רק להוסיף לריף שלנו. כמובן מבחינת חיזוק הצבע האדום בריף.
איזה ספקטרום נקבל כשנוסיף ונקבץ ביחד את כל נורות הלד שאנחנו צריכים?
למשל בגוף התאורה של ECOTECH MARINE שנבחר לתאורת הלד
הטובה ביותר בשנת 2011 ו2013 לפי REEF BUILDERS.
הנה שני גרפים של הגוף בשנת 2011 ונכון להיום עם הדור השלישי שיצא שנה שעברה:
זהו הגרף של הגוף הישן
זהו הגרף של הדור החדש שימו לב לשינויים כתוצאה של הבנה לאורך השנתיים
האלו מבחינת מה אלמוגים צריכים.
אפשר לראות את השינוי בספקטרום שגדל משמעותית בתחום
של בין 400-450 ננומטר!
בזמנו (שנת 2011) הייתה בעייתיות להשיג לדים טובים בטווחים
של 400-420 ננומטר מכיוון שרובם היו נשרפים מאוד מהר
לא אמינים, ומאוד יקרים אך מאז לדים של חברת SEMILEDS נותנים מענה
לאותו ספקטרום שהיה חסר לפני שלוש שנים.
הרבה חובבים שבונים בעצמם את גופי הלד רוכשים נורות LED סיניות
שונות שיעילותם נמוכה וכתוצאה מכך הקריסטל שנמצא בלד מתדרדר
משמעותית בגלל התחממות יתר.
דבר נוסף ובעייתי שאנו לא יכולים לראות זו ירידת העוצמה בלדים אלו
בגלל שהעין שלנו בקושי רואה את האור היוצא מהם.
בנוסף , בכמה נורות לד סיניות הספקטרום הוא רחב מאוד
(מ350 ננומטר באזור הUV ועד האזור הירוק) , אורכי גל ארוכים אלה
יכולים להשפיע על זוהר האלמוגים שאנחנו רוצים להשיג.
מחקר שנעשה ע"י חברה אירופאית מראה שאור UV עם אורכי גל קצרים
(מתחת ל400 ננומטר) יכול לגרום לזרחניות של חלקיקים מרחפים במים.
דיאגרמה זו מכילה מספר גרפים של זרחניות החלקיקים בגדלים שונים.
אנחנו מתעניינים בעיקר בגדלים של 60UM שמהם יש בשפע בריפים הביתיים.
כשהם מוארים עם אורכי גל 370-380 ננומטר זרחניות זו יכולה
להיות מפריעה מאוד לעין.
למזלנו בדור העדכני של נורות הלד התחום הספטריאלי שלהם יותר מצומצם
וע"י שימוש בלדים של 400-430 ננומטר אפשר להמנע מזרחנות
של החלקיקים, ועדיין להשאר בעוצמת הארה די גבוהה.
חשוב שוב לזכור שטווח של 400-500 ננומטר הוא הכי נחוץ לאלמוגים
בגלל שהוא נותן את זוהר האלמוגים וכמובן מבליט את צבעם,
וזאת לעומת אורכי גל של 500-700 ננומטר שכמעט ולא מנוצלים
ע"י אורגניזמים ימיים , העין שלנו רגישה ביותר לטווח
שבין 520-600 ננומטר ולכן אין צורך לעוצמה גבוהה בתחום זה ,
אפילו כמות קטנה ביותר של הארה בתחום זה תספיק כדי שהעין שלנו
תחשוב שהאקווריום מואר מאוד.
בנוסף הוספה של של הטווח 660 ננומטר מאוד מועילה לאורגניזמים
שחיים במים רדודים בים.
אורך גל זה בשילוב של אורך גל של 400-420 ננומטר יעודד זריחה מ
דהימה של הספקטרום הסגול.
בסביבתם הטבעית אלמוגים מקבלים 52-55 וואט פר מטר מרובע
של כוח אופטי בטווח של 400-440 ננומטר, ו60 וואט בטווח
של 440-480 ננומטר.
אם רק אורכי גל אלה יהיו בגוף התאורה נוכל לקבל PAR מספיק
של 528-567 , כמות זו מספיקה לגדילתם וצבעם של כל האלמוגים
שתרצו לגדל!
אבל שוב כמו שכבר רשמתי אין זה מומלץ להשתמש ב100% מחוזק
התאורה וצריך להתחשב בתנאים הבאים:
*בנוסף לאורכי גל אלה רוב החובבים מוסיפים לדים באורכי גל אחרים ,
לדים אלו מוסיפים לסך כל הכוח האופטי שמקרין!
*כוח ההקרנה של מעל 400 PAR יכול להיות גבוה מדי לעומת ירידה
מתחת ל100 PAR שם יצירת חלבוני הכרומו מפסיקה והאלמוג מת.
*הרבה חובבים משתמשים בקונטרולר שמדמה זריחה/שקיעה ואפקטים אחרים ,
לכן כוח ההקרנה יכול להשתנות באופן משמעותי לאורך היום.
*פוטוסינטזה בריף הכי יעילה סביב אורך הגל 430 ננומטר בנוסף אורך גל
זה נותן את הצבעים הכי חזקים לאלמוגים.
המסקנה מכאן שאורכי הגל של 400-440 ננומטר צריך להיות 45W למטר מרובע ,
אורך הגל 440-480 צריך להיות 40W למטר מרובע.
שימו לב שאני מדבר על כוח ההקרנה של הלד ולא הכוח שהוא משתמש
בו מבחינה חשמלית.
כדי לקבוע את מספר הלדים שאנחנו צריכים ואת עוצמתם צריך להפוך
לכוח החשמלי שתלוי ביעילות שהלד עצמו באמת משתמש!
אם נשתמש באורכי גל אלה למשך 12 שעות עם זריחה ושקיעה קצרים,
נגיע לעוצמת אור של 400 PAR וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים ,
אני ממליץ למי שמשתמש בלדים להתחיל בעוצמה נמוכה מאוד
של 100 PAR ותוך כמה חודשים לעלות בהדרגה תוך מתן דגש
על איך האלמוגים נראים ומגיבים לשינויים.
אם הכל הולך טוב ויש שיפור אפשר לעלות לPAR של 400.
כמו שכבר ראינו פרמטרים של CRI וCCT לא ממש מועילים כדי לקבוע
אם הגוף מתאים לצורכי האלמוגים שלנו.
לסיכום
לסיכום נדגיש שאורכי הגל 400-480 ננומטר הכי חשובים לריף שלכם
ובבחירת גוף תאורה חשוב לשים דגש שאתם לא מאבדים מטווח ספקטרום זה.
ברגע שיש מספיק מספקטרום זה תוכלו לבחור את סוג התאורה שלכם
לפי העדפותיכם והצורך האישי שלכם.
באופן כללי העין שלנו רואה את אורכי הגל שבין 400-700 ננומטר ,
חשוב מאוד לספק לאלמוגים שלנו את הספקטרום הנכון ועוצמת האור הנכונה ,
כמובן שבלי איכות מים טובה התאורה שתתנו לא תשנה כי האלמוגים יפגעו ,
מדי פעם מזון ייעודי לאלמוגים לא יזיק.
העין שלנו רואה הכי טוב באורך גל של 555 ננומטר וסביבתו ז"א ירוק
הוא הצבע שהעין שלנו רואה הכי בבהירות ולכן בגלל שספקטרום זה
נצרך ע"י האלמוגים במידה נמוכה חשוב לא לתת יותר מדי אור מספקטרום
זה לאלמוגים , אלא כמות מספקת שתתן לעין שלנו תחושה מספיקה
שהאקווריום מואר
(בT5 וMH ספקטרום זה מובנה בנורה ואין לכם אפשרות משחק איתו).
כדי לקבל אקווריום זוהר ויפה נצטרך להאיר את האקווריום שלנו עם
נורות באורכי גל של 400-450 ננומטר (סגול אינדיגו, UV, Royal blue).
מומלץ להוסיף אדום באורכי גל של בין 640-680 ננומטר
(גם האדום יוסיף זוהר לאלמוגים שלכם במיוחד בשילוב עם הסגול/UV),
לצערנו אין להתייחס לקלווין בצורה חד משמעית אלא לבדוק
את ספקטרום הנורה באתר היצרן ולראות אם היא עומדת בקריטריונים
שרשמתי כאן, בT5 עדיף לגוון בסוגי הנורות וליצור ספקטרום נכון ומלא!
בMH אפשר לשים נורות בקלווין גבוה ולחזק בT5 מתאים
מבחינת הרכב הלדים האולטימטיבי וכדי להגיע לספקטרום מלא ונכון
כדאי לבנות או לקנות גוף שהספקטרום השולט בו הוא בין 400-450 ננומטר
התחום הבא 450-500 חשוב מאוד גם הוא וכדאי לשים לד שייתן מענה
גם לאורכי גל אלה (blue וcyan), לדים לבנים עם עדיפות לקלווין נמוך
(אור חם) יתנו מענה לשאר הספקטרום באזור ה500-600 ננומטר ,
אבל לא יתנו מענה טוב לספקטרום האדום,
אותו כדאי להוסיף לד ייעודי עם עדיפות לDeep red או Hyper red
שיתנו מענה לתחום שבין 640-680 ננומטר.
מומלץ לחבר אמצעי שליטה כדי לשלוט בזריחה ושקיעה ולדמות תנאים טבעיים ,
אפשרות שליטה בעוצמת הלד מאוד חשובה , תתחילו מעוצמה נמוכה
ותראו איך האלמוגים מגיבים וכך בהתאמה אפשר להעלות את העוצמה
לאורך תקופה של מינימום חודש.
הלדים עצמם צריכים להיות חזקים (מינימום 3W) ,
את זמן שבו האלמוגים מקבלים ספקטרום מלא כדאי לתת בערך 9 שעות תאורה ,
שאר הזמן יכול להיות זריחה/שקיעה עם דגש על התחום של 400-480 ננומטר
(אפשרי להוסיף גם מעט אור אדום בזמן זה).
אם קיימים לדים ירוקים ודומיהם עדיף לא להפעילם על עוצמה חזקה
אלא ליצור קלווין שיתאים לעין שלכם לפי העדפותיכם.
בפרק הבא אני יסקור גופי תאורת לד מתאימים לפי חברות מחירים וכדאיות.
קישור למאמר המקורי:
קישורים נוספים:
David H.Hubel, Eye, Brain and Vision. 256p., 1995, ISBN/ASIN: 0716760096
- 26p.
R.W.Burnham, R.M.Hanes, C.J.Bartleson Color: A Guide to Basic Facts and Concepts. New York: John Wiley, 1953
Thai K. Van, William T Haller, and George Bowes Comparison of the Photosyntetic Characteristics of Three Submersed Aquatic Plants. C.D'Angelo, J.Wiedenmann, Blue light and its importance for the colors of stony corals, Coral Magazine, Nov./Dec. 2011
Leletkin V.A., Popova L.I., Light absorption by carotenoid peridinin in zooxanthellae cell and setting down of hermatypic coral to depth, Zh. Obshch. Biol. 2005 May-Jun;66 (3)
מקווה שנהניתם והחכמתם
