המדריך לדגי נתחנים: זברזומות - אודי חכים
הנתחנים (Surgeon Fish) הם משפחה שנקראת בתרניים Acanthuridae
(בלאטינית זנב קוץ ) ומסווגים תחת 6 סוגים שונים (Acanthurus, Ctenochaetus, Naso,Paracanthurus, Zebrasoma and Prionurus).
הנתחנים מאכלסים ריפים חמימים ממזרח אפריק ה דרך הים האדום ועד לריפים
באוקיינוס האטלנטי
כל הנתחנים מאופיינים בזוג קוצים שנמצאים על בסיס הזנב שלהם
שבדרך כלל נראים כמו פס לבן קצר ודק,
אולם כאשר הדג מרגיש סכנה או מנהל מאבק עם דג אחר הוא עלול לשלוף את הקוץ
שמתגלה ככלי משחיתארוך וחד כתער של סכין מנתחים.
ישנם מיני נתחנים שקוציהם מכוסים רעל שנועד לשתק אוייבים,
בעת הטיפול בדגים אלו יש להיזהר שבעתיים מפציעה.
תזונת הנתחנים בטבע מבוססת על אצות כמו קאולרפה וגרצילריה,
במידה ויש רפיוג' רצוי להרגילם לאכול אתהאצות שגוזמים ממנו
לנתחן קיבה מנוונת ומעי ארוך מאוד שמאפיין בעלי חייםצמחוניים,
בטבע הוא ניזון רוב שעות היום ו רועה באיזורים עשירים באצות,
תוך כדי אכילת האצות תזונתו מועשרת בחסרי חוליות קטנים
שחיים בינות האצות,
למעשה חסרי חוליות אלו מרכיבים את החלק החשוב בתזונת הנתחנים,
בניסויים שנערכו וניתנו לנתחנים אצות מעוקרות מחסרי חוליות
ונשלל מהם כל מזון בשרי אחר לא שרדו הנתחנים ומתו מתת תזונה
ניסוי זה מבסס את ההשערה שהנתחנים ניזונים בטבע מאצות
כמדיה שעוזרת בלכידה ובעיכול של חסרי חוליות ימיים שונים
רביית הנתחנים בטבע מתבצעת על ידי שיחרור ביצים וזרע בעמודת המים,
הביצים מופרות והופכות ללארוות שנסחפות בעמודת המים
והוות חלק מהזואופלנקטון,
ולכן באקווריום אין שום סיכוי לרבייה מוצלחת מאחר והפילטרציה דואגת
להוציא כל זכר לפלנקטון מהמים
באקווריום רצוי להאכיל את הנתחנים כמה שיותר פעמים ביום במזון
מגוון בשרי וצמחי,
עמ להעסיקם רצוי לתלות אצות נורי, תרד או ברוקולי כדי שיוכלו לנשנש
בשאר שעות היום
מאחר ולנתחנים מערכת עיכול קטנה ודחף לאכול כל הזמן הם
מעמיסים בצורה כבדה על המערכת הביולוגית באקווריום,
זו אחת הסיבות שהדגים הללו לא מומלצים לאקווריומים קטנים
הנתחנים רגישים מאוד לטפיל הנקודות הלבנות (Cryptocaryon),
כאשר מביאים נתחן חדש לאקווריום רצוי להחזיקו בקרנטינה במשך
3 שבועות לפחות על מנת לצפות אם טפיל הנקודות הלבנות מתפרץ
על הדג ולטפל בהתאם (קופר או פורמלין),
כמו כן מומלץ שדגים שמגיעים מהטבע יעברו טבילה קצרה במים מתוקים (דיפ)
על מנת להוריד מהם טפילים שונים שעלולים להגיע איתם ולמנוע
את כניסתם לאקווריום
את הדיפ יש לבצע ב PH זהה למי האקווריום בתוספת מעט יוד,
ישנם תכשירים המיועדים לדיפ של דגים שעוזרים בחיסול חשופיות
ושאר טפילים שיכולים להיות על עור הדג
בחלק זה נסקור את הסוג המכונה זברזומות
סוג זה מכיל 7 מינים שמאופיינים בצורת גוף עגולה וצרה, חוטם מוארך,
סנפירים ארוכים שנפתחים למעין מפרש עליון ותחתון ועין גדולה בכל צד של הגוף
החוטם הארוך של הזברזומות נותן להן ייתרון במציאת אצות על סלעים
ובין חריצים שנתחנים אחרים לאמסוגלים להגיע אליהם
רצוי להחזיק דגים מסוג זה באקווריום של 300 ליטר ומעלה,
מאוכלס בצורה מתונה מאחר והזברזומות אגרסיביות מאוד
אחת כלפי השנייה ודורשות מרחב שחייה רב
רצוי להחזיק את הזברזומות באקווריומי ריף, שם הן נהנות מאיכות מים גבוהה,
תאורה חזקה ותוספת מזון מהסלעים ובין האלמוגים
יש לשים לב שזברזומות נוהגות לעיתים לנשנש אלמוגים רכים ו LPS ים
במיוחד כאלו חדשים שנכנסים לאקווריום
הזברזומות נוטות לסבול ממחלות פנימיות כמו מחלת הראש וקוי הצד (HLLE),
הדבר נגרם מתנאי מים ירודים, אוכל לא מגוון ואיכותי וממחסור בתאורה
רצוי מראש להימנע ולא להביא למצב שנתחן יסבולממחסור כלשהו
על פי מה שנכתב,
לעיתים לא ניתן לשקם נתחנים ממחלות כאלו ואחרות בצורה מלאה
סקופאס Zebrasoma scopas
השם הנפוץ של הדג הוא זברזומה סקופאס או זברזומה חומה,
הוא מגיע מהים האינדו-אפסיפי מאפריקה ועד יפן
פריטים צעירים לא עוזבים את הריף אך ניתן למצוא קבוצות גדולות של
פריטים בוגרים בעומקים של 1-18 מטרים
הגודל המקסימלי של הסקופאס הוא 20 ס מ
גוף הדג צבוע בצהוב שבופך לחום ככל שמתרחקים מקידמת הדג,
גוף הדג מכוסה עיטורים כחולים חלשים, ישנם פרטים שהצבע הצהוב
שולט יותר וישנם פריטים שחורים לחלוטין
ישנם שטוענים שהסקופאס השחור הוא בעצם בן כלאיים בין הסקופאס לזברזומה השחורה
צהובה-Zebrasoma flavescens
זברזומה צהובה, בטבע מגיעה מאיזורי הוואי ואינדונזיה
רוב הפריטים מגיעים לאקווריומים מקורם בהוואי
אולי הדג הנפוץ ביותר באקווריומי מים מלוחים בגלל צבעו המרהיב,
כל גופו צבוע בצבע צהוב בהיר מלבד שני הקוצים הלבנים בבסיס זנבו
ועיניו השחורות
דג זה יחסית נפוץ בחנויות ומחירו בהתאם, דג עמיד מאוד
אך כמו כל הנתחנים דורש תנאי מים מצויינים
סגולה<- Zebrasoma xanthurum
זברזומה סגולה, מגיעה מהים האדום, המפרץ הפרסי וסרי לנקה
מחירו של המין הזה יקר יותר מהסקופאס והצהובה והוא נחשב יחסית נדיר
בעבר הדג נצפה אך ורק בים האדום אך כנראה היגר למקומות נוספים על הגלובוס
צבע גופה של הזברזומה הסגולה הוא סגול עמוק, עם עטורים שחורים על גופה,
זנבה צהוב
נחשב לתכשיט נדיר באקווריומי ריף,
הדג אגרסיבי ביותר ויש להיזהר באיכלוסו ביחוד עם נתחנים ופרפרונים קטנים ממנו
שחורה-Zebrasoma rostratum
הזברזומה השחורה מגיעה ממספר איים פולונזים באוקיינוס האטלנט
Society, Tuamoto, Ducie
הזברזומה השחורה לא נפוצה בתחביב וזמינותה בחנויות נמוכה מאוד
צבע הדג שחור עם גוון ירקרק מעט בבסיס זנבה שני פסים לבנים בוהקים
שמסמנים את המיקום שלהקוצים הנשלפים שלה
הדג דומה מאוד לזברזומה סקופאס מלבד החוטם הארוך יותר שלו
גודל הדג המקסימלי הוא כ25 ס מ
מאחר והוא לא נפוץ על הגלובוס ונמצא באיזוריים מועטים בלבד מחירו של הדג
נע בין 250 ל400 דולר
מנוקדת- Zebrasoma Gemmatum
דג זה מיוצא לעיתים רחוקות מאוד למערב, ומחירו מגיע לאלפי שקלים רבים
גוף הדג שחור, זנבו בהיר ונוטה לצהוב, גופו מעוטר בנקודות לבנות בוהקות
הדג מכונה באנגלית Gem Tang כלומר, נתחן אבן יקרה, מאחר והוא כל כך יקר ונדיר
דג'רדיני- Zebrasoma desjardinii
הדג'רדיני מגיע מהאוקיינוס ההודי והים האדום, בריפים עמוקים יחסית של 20-30 מטרים
צבע גופו מפוספס שחור לבן וכשהוא מרגיש טוב גופו מעוטר בפסים צהובים,
צבע סנפיריו נוטה לכחול
קל מאות להתבלבל בין הווליפריום ולדג רדיני והדרך הקלה ביותר לזהות ביניהם
היא לדעת מה מקור הדג
הדג גדל למימדים עצומים של 30-35 ס מ ולכן מתאים לאקווריום לא קטן
מ400 ליטרים
הדרך הנפוצה להבחין בין הווליפריום לדג רדיני היא צבע הזנב,
לדג'רדיני זנב כהה עם נקודות לבנות עליו
וליפריום- Zebrasoma veliferum
הדג מכונה גם זברזומה מפוספסת, גופו מפוספס בצבעים שחור ולבן,
זנבו וסנפיריוןנוטים לצבע צהוב - במיוחד בצעירותו
דומה מאוד בגודלו בבגרות לדג'רדיני וגם כן דורש אקווריום בסדר גודל דומה
1973 Warren Burgess העלה את ההשערה שהוליפריום הוא
מין שונה של זברזומה ולא שייך לדג'רדיני
הדרך הנפוצה להבחין בין הווליפריום לדגרדיני היא צבע הזנב,
לווליפריום זנב מפוספס בצהוב, לבן ואפור
ניתוחים מראים שהווליפריום בניגוד לדג'רדיני ניזון לרוב
ממיקרו אצות וציאנו-בקטריה ולא ממאקרו אצות כמו רוב הנתחנים.
