שם מדעי | Betta splendens | |
שם עברי | דג קרב | |
שם לועזי | betta, war fish | |
מיקום גיאוגרפי | תאילנד, הודו וקמבודיה | |
כללי | דג קרב הינו אחד הדגים העמידים ביותר המעניינים ביותר ובעל הצבעים העזים ביותר שקיימים בתחום. דג קרב כשמו כן הוא, שבמצב בו נמצאים שני זכרים בטרטוריה אחת, הם יילחמו עד מוות כדי להגן על הטריטוריה. באק' גדולים אפשר לשכן יותר מזכר אחד באקווריום כל עוד דואגים למקומות מסתור. דג זה מצויין עבור מתחילים שכן הוא עמיד מאוד, מסוגל לחיות בנפחים קטנים ואינו בררן בסוגי המזון. דג הקרב שרובנו מוצאים בחנויות הינו דג קרב שהורבה סלקטיבית והושבח גנטית עד לתוצאה שאנו רואים כיום. הדג המקורי הינו הדג קרב הסיאמי, שמתאפיין בצבעים דהוהים יותר ובסנפירים קצרים. אנקדוטה מעניינת היא שלחלק משדות האורז בתאילנד שכזכור מוצפים במים, מוכנסים דגי הקרב זכרים ונקבות, ובסיום איסוף האורז, מרוקנים את המים ולוכדים את כל דגי הקרב, הבוגרים והחדשים. כך התפתח לו שוק דגי הקרב הראשון, לפני חוות הריבוי. לדג זה יש תצורה נוספת של סנפירים הנקראת קראון טייל, בו הסנפיר נראה כמעיין מסרק מניפה, ונחשב למבוקש ביותר. | |
תנאי האקווריום | אינו בררן בתנאי האק' ויכול לשכון כמעט בכל נפח. התנאי האופטימאלי הינו מיכל של 30 ל' ומעלה, טמפ' יציבה (גוף חימום), דקורציות וצמחייה צפה. צריך לבצע החלפת מים אחת לשבוע (מטופלים כמובן) ושאיבת רפש. אם מגדלים אותו באקווריום לבד עדיף לשים לו באקווריום מצע אחיד ולא גולות או אבנים גדולות כדי שיוכל להגיע למזון ששקע. | |
הבחנה בין המינים | ההבחנה פשוטה: לזכר יש סנפירים ארוכים ומעוגלים ואילו לנקבה ישנם סנפירים קצרים וחדים. הבדל נוסף הוא שלנקבה בוגרת ישנה פיטמית לבנה שנמצאת בין שני סנפירי החזה התחתונים שלה. פטמית זו גם מעידה על בגרותה המינית של הנקבה | |
גודל פוטנציאלי | 6 ס"מ | |
תזונה | יאכל כמעט כל אוכל מסחר ובלבד שיצוף ויוכל להכנס לפיו. אוכל מועדף עליו הינו תולעי דם חיות , מוקפאות או מיובשות. ניתן גם להאכילו בדפדפים | |
שותפים לאקווריום | בעיקרון דג הקרב כבודד הוא דג רגוע מאוד, וצריך לשלבו עם דגים רגועים. לא אחת דגים לא אגרסיביים כמו גופים או פסוסית הזברה, חשבו את זנבו היפה למזון ולא היססו לנגוס בו. ולכן יש לשכנו עם דגים רגועים ולא תזזיתיים | |
מזג | שקט ורגוע | |
מזג תוך-מיני | אגרסיבי | |
רבייה | רביית דג קרב היא מאתגרת מצד אחד וקלה מצד שני. כדי להרבות דג קרב צריך לבחור 2 פריטים בוגרים זכר ונקבה. את הזכר משכנים באקווריום לאחר הרצה, המיועד לגידול הדגיגים. לאחר מכן יש לחתוך כוס קלקר חד"פ בחלקה התחתון כך שיתקבל מעין פקק ולקבע צפה על פני המים. אין ליצור זרימה של מים על או מתחת פני המים. לאחר כמה ימים יש להכניס הנקבה לאק' בתוך כלי שקוף/מחיצה/תא רשת, בזווית בו יא תוכל לראות את הכוס קלקר שהכנו. הזכר בתחילה ירצה לתקוף אותה, אך כשיבין שזוהיא נקבה הוא יפנה למלאכת בניית הקן. הקן של דג הקרב סנוי במועות. הדג בולע אוויר ומייצר בועות שנשארות על פני המים בד"כ מתחת לקלקר, אם לא שם אז לפחות שהקן יהיה חשוף תמיד לנקבה. כל כמה זמן יגיע הזכר לנקבה וימשוך את תשומת ליבה לקן שהוא בונה. לאחר זמן מה וכאשר הנקבה ניצפת כי היא רוצה לצאת אל הזכר ו/או ראשה מוטה כלפי מטה כשהזכר מתקרב ו/או מטילה ביצים בתחום המחיצה יש לשחררה. בשלב מסויים לאחר חיזור, היא תגיע מתחת לקן ואז מתרחשת ההזדווגות. הזכר נראה כמחבק את הנקבה בצורה אופקית ולרגע נראה כאילו שניהם משותקים ואז הנקבה מטילה את הביצים והזכר אוסף אותם. תהליך זה יקרה מס' פעמים ולאחר שזהכר מגרש אותה היא סיימה את תפקידה ויצאת מהאקווריום. בשלב זה הזכר יטפל בקן, יוסיף בועות ויחזיר כל ביצה שברחה. בשלב מסויים יתחילו לצוץ זנבות מן הביצים ולאחר מכן הדגיגים יתחליו "ליפול" מן הקן. הזכר במרץ יחזיר אותם עד שיפתחו יכולת שחייה והזכר כבר ינסה להחזירם אך לא יוכל, זהו הזמן להוציא גם אותו מהאקווריום. האכלת הדגיגים תתבצעה ע"י ארטמייה מובקעת, תולעי טוביפקס או חלמון ביצה קשה מומס במים. אם בחרתם באופציה האחרונה, חשוב לבצע שאיבת רפש לאחר ההאכלה, למניעת ריקבון במים. | |
איזור מחיה | ||
שכיחות בחנויות | נפוץ ביותר | |
טמפרטורה | ||
חומציות | ||
KH | 4 עד 14 | |
קושי גידול | קל מאוד | |
כותב | evox | |
כמות צפיות | 13667 | |
קישור לפרופיל | http://www.aquarium.org.il/ויקיפיש-דג-קרב-124 | |
תמונות נוספות |