שם מדעי | Tropheus moorii (Nkamba Bay) | |
שם עברי | טרופאוס אילנגי | |
שם לועזי | Ilangi | |
מיקום גיאוגרפי | אגם טנגניקה, ליד מפרץ נקמבה. | |
כללי | האילנגי הינו טרופאוס ממין המורי, לדעתי המין הכי מוצלח וצבעוני בטרופאוסים. מדובר בטרופאוס מרהיב שרבים מחשיבים לטרופאוס היפה ביותר. ה-טרופאוס (Tropheus), מדובר בג'נוס קטן יחסית, המכיל 8 מינים, אך המון וואריאציות גיאוגרפיות לכל מין. מדובר בדגים צבעוניים, תזיזתיים בעלי צורה ופרצוף מיוחד אשר כל התנהגותם גרמה לפופולריות ענקית כלפם בתחביב האקווריומים. הטרופאוסים הינם אנדמים לאגם טנגניקה, כמו כן הטרופאוסים מתפרשים על כל אזורי החופים של האגם, מבורונדי בצפון לזמביה שבדרום. עקרונית הזכרים והנקבות זהים במראה החיצוני, למרות שמנוסים בתחום ידעו להבדיל בין אם בהבדלים קטנים הנראים בעין וגם בין אם מדובר באיברי המין והתנהגות הדגים. הטרופאוסים הינם דוגרי פה פוליגמיים שבה זכר אחד יכול אחראי ללהקה של עד 50 נקבות. טרופאוסים נמצאים ליד האיזורים הסלעיים באגם לרוב בעומקים של פחות מ3 מטרים. הטרופאוסים חיים בתוך ומסביב לסלעים, גם בתור מקור למזון (היות ודגים אלה אוכלים אצות מן הסלעים) וגם איזורי הרבייה שלהם בתוך ומעל לסלעים הענקיים, בדמיון רק לקבוצת המבונות של אגם מלאווי. כמו כן, ניתן לצפות בטרופאוס דובויזי (היחיד) שמגיע לעומקים של כ15-20 מטרים של עומק. לכל הטרופאוסים ישנה לסת ומערכת שיניים מיוחדת המותאמת לגירוד וליחוך אצות וחסרי חוליות מיקרוסקופיים הנמצאים בתוך האצות. הטרופאוסים הינם פופולריים בתחביב כבר עשרות שנים. לטרופאוסים יצא שם של דגים עדינים יחסית שדורשים תנאים מיוחדים מהרגיל, מה שלא תמיד נכון. בנוגע לתזונת הטרופאוסים ישנם וויכוחים רבים, האסכולה המרכזית אומרת שצריך להאכיל כמעט לחלוטין במזון צמחי כדי לא לגרום לחסימות במעיים ושאר בעיות מעיים שעלולות להיגרם מתזונה לא מתאימה, והאסכולה השניה, היותר קטנה, שאומרת שעדיף להאכיל טרופאוסים במזון בשרי בעיקר כי זה יביא לגדילה וצבעים יותר טובים של הדגים, ואומרים גם כי הדבר אינו פוגע בדגים בשום צורה. מכיוון שבטבע הטרופאוסים הינם צמחונים מובהקים רבים נוטים ללכת עם המזון הצמחי. | |
תנאי האקווריום | טרופאוסים הכי טוב להחזיק רק באקווריום של טרופאוסים, גודל האקווריום צריך להיות כ300 ליטרים ומעלה. הדקורציה באקווריום צריכה להיות ערמות של סלעים מאחורה עם המון חרכים ומערות כשמקדימה ישנו מרחב שחיה. על החצץ/חול להיות דק ככל האפשר, חול אלמוגים אינו מומלץ. | |
הבחנה בין המינים | יחסית קשה, מדובר בדגים מונומורפים (אין הבדלים הנראים לעין בין הזכרים לנקבות) ולכן ההבדלה היא קשה, מנוסים יוכלו להבחין ע"י ההתנהגות או ע"י אברי המין. | |
גודל פוטנציאלי | 13 ס"מ | |
תזונה | בטבע ניזונים מאצות. יש לספק תזונה צמחית מלאה. יש להוסיף ספירולינה לתפריט. | |
שותפים לאקווריום | גובים, פטרוכרומיסים, טרופאוסים אחרים. | |
מזג | סמי אגרסיבי | |
מזג תוך-מיני | אגרסיבי | |
רבייה | דוגר פה פוליגמי. יש לדאוג לאקווריום של 250 ליטרים ומעלה. יש לדאוג ליחס של 6 נקבות לכל זכר. הדגים מגיעים לבגרות מינית סביב גיל של 12-16 חודשים. משך הדגירה בפה יהיה כ21-24 ימים ולאחר מכן הנקבה תפלוט את הדגיגים ותחזירם לפה לסירוגין במהלך שלושת הימים הראשונים שלאחר הפליטה. | |
איזור מחיה | ||
שכיחות בחנויות | נדיר. | |
טמפרטורה | ||
חומציות | ||
KH | 12 עד 20 | |
קושי גידול | קל | |
כותב | SpitFire | |
כמות צפיות | 7738 | |
קישור לפרופיל | http://www.aquarium.org.il/ויקיפיש-טרופאוס-אילנגי-340 | |
תמונות נוספות |